ירמיהו

מקל שקד · שדה בענתות

בשנה השלוש־עשרה למלכות יאשיהו שומע כוהן צעיר מענתות קול מתוך עץ שקד פורח: בטרם אצרך בבטן ידעתיך. ארבעים שנה הוא עומד בשערי ירושלים ואומר את מה שאיש אינו רוצה לשמוע. בשנה הרביעית ליהויקים הוא מקריא את דבריו לסופר צעיר, ברוך בן נריה. המלך חותך את המגילה בתער ושורף אותה, דף אחר דף, באח של בית החורף.

ברוך כותב אותה שוב. הוא רואה את הנביא במהפכת, בבור הטיט ובשורת האסירים ברמה. הוא שומר על הכד שבו שטר השדה שנקנה בענתות כשהבבלים כבר עמדו מתחת לחומה. ובזקנתו, בבבל, הוא מתחיל לכתוב הכול מן הראשית.

״ירמיהו״, רומן בשני כרכים, ״מקל שקד״ ו״שדה בענתות״, מספר מחדש את ספר ירמיהו ואת מגילת איכה בעברית של ימינו, ברוח המדרש ובחופש של רומן. זהו סיפור על עיר שנחרבה, ועל שני אנשים שלא הפסיקו לכתוב.

עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת

ירמיהו לב, טו