שמואל

שאול · דוד

בכל שנה תפרה חנה לבנה מעיל קטן, ובכל שנה המעיל היה קצר. הנער שגדל בשילה ליד הארון נעשה שמואל הרואה, משח שני מלכים, וראה את שניהם נקרעים מן המעיל שלו.

את הסיפור מספרות הנשים שעמדו ליד הגיבורים: חנה, מיכל בת שאול שהורידה את דוד בחבל מן החלון, אביגיל, בעלת האוב בעין דור, ריצפה שישבה על הסלע מתחילת קציר עד הגשם, בת שבע על הגג, תמר בכתונת הקרועה, והאישה החכמה מאבל שעל החומה. דבריהן נאספים בצרור של עורות, שעובר משמואל אל גד החוזה.

״שמואל״, רומן בשני כרכים, ״שאול״ ו״דוד״, מספר מחדש את ספרי שמואל בעברית של ימינו, ברוח המדרש ובחופש של רומן. זהו סיפור על המלוכה הראשונה בישראל, ועל מי שראו אותה מן החלון.

וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים

שמואל א כה, כט