שמות

ואלה שמות · ויכס הענן

בחצרות, בשנה השנייה במדבר, מרים יושבת שבעה ימים מחוץ למחנה, מצורעת כשלג, וכל העם מחכה לה. בכל בוקר משה מניח כד מים על אבן ליד הגדר, ובלילות הוא כותב את חייו: ואלה שמות.

תינוק בתיבת גומא ובת מלך שירדה לרחוץ. נער שהכניס גחלת לפיו מול פרעה, ומאז לשונו כבדה. איש שהכה מצרי וטמן אותו בחול, רועה שארבעים שנה לא החזיק קנה ביד, וסנה שבוער ואיננו אוכל. אחר כך המכות, הים, המן, ההר והעגל. בקדש, בליל תשעה באב, נגזר על הדור שיצא ממצרים למות במדבר, ומשה ממשיך לכתוב: למה הוצאת אותם, ואיך.

״שמות״, רומן בשני כרכים, ״ואלה שמות״ ו״ויכס הענן״, הוא הספר השני בחמשת חומשי התורה בסדרה ״תנ״ך כנובלה״. משה מספר בו את חייו.

וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל

שמות ג, ב