במדבר

במדבר הזה · מי מריבה

שלושים ושמונה שנים עברו בין הלילה שבו בכו בקדש ובין הבוקר שבו עמדו מול יריחו. בכל שנה, בערב תשעה באב, יצא כרוז במחנה: צאו לחפור. כל איש מן הדור שיצא ממצרים חפר לעצמו קבר ושכב בו, ובבוקר קם מי שקם. משה יושב בשולי השדה, שנה אחרי שנה, וכותב: את המפקד והדגלים, את המתאוננים, את המרגלים, את קרח. בינתיים הוא קובר את אמו, ומונה את חייו לפי המסעות.

בשנה הארבעים מתה מרים, והבאר נעלמת. משה מכה בסלע, ושומע את הגזרה על עצמו. בראש הר ההר הוא מפשיט את אהרן אחיו מבגדיו. אחר כך באים בלעם, שהכיר כילד בחצר פרעה, ופעור, ובנות צלפחד, ויהושע שעומד לפני אלעזר ומקבל מהודו, ולא את כל הודו.

״במדבר״, רומן בשני כרכים, ״במדבר הזה״ ו״מי מריבה״, הוא הספר הרביעי בחמשת חומשי התורה בסדרה ״תנ״ך כנובלה״.

עַל פִּי ה׳ יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה׳ יִסָּעוּ

במדבר ט, כ